מיהי אכלנית רגשית? בחני את עצמך...
כדי להבין האם את אכלנית רגשית, הכנתי לך שאלון קצר.
עברי על השאלות הבאות ובחני את עצמך:
• האם את מתעסקת באוכל בצורה מוגזמת - מה לאכל, מתי וכמה?
• האם את אוכלת כדי להרגיש טוב יותר, כלומר כדי להירגע ולנחם את עצמך כשאת עצובה, כועסת, משועממת, חרדה וכו׳?
• האם את משתמשת באוכל כתגמול (מגיע לי כי...)?
• האם את אוכלת גם שאינך רעבה (מתחשק לי...)?
• האם יש לך תאווה למאכלים מסוימים ואת מתקשה לשלוט בכמות שאת אוכלת?
• האם אתם מתחרטת ומרגישה אשמה אחרי אכילת מאכלים "אסורים"?
• האם את אוכלת בלי לשים לב?
• האם את מפחדת שלא תצליחי להפסיק לאכל?
• האם את אוכלת יותר באירועים חברתיים או נמנעת מלאכל באירועים חברתיים?
• האם את נוהגת לאכול עד שאת "מתפוצצת"?
• האם אוכל גורם לך לחוש ביטחון?
• האם את חשה שהאוכל הוא סוג של חבר או משהו שעוזר לך להפיג שעמום?
אם ענית כן לכמה מהסעיפים... מזל "טוב": את אכלנית רגשית.
צרת רבים: רובינו אכלניות רגשיות. כל עוד זה באיזון ושליטה אז לכאורה אין לנו בעיה אבל כאשר זה לא באיזון זה יגרום לנו לעודף משקל, לתסכול ולרגשות אשמה....
במאמר נבין מהי אכילה רגשית, מהם הגורמים לאכילה הרגשית וכיצד תוכלי להתמודד עימה.
מהי אכילה רגשית?
אכילה רגשית הינה אכילה שאינה נובעת מרעב פיזי אלא מצורך רגשי.
היא כלי שאנחנו משתמשות בו כדי לנסות להפיג/להתגבר על/להתמודד עם מצבים רגשים שאינם נעימים לנו, מתוך תקווה לווסת או לנטרל את הרגשות והתחושות הללו.
מהן הסיבות העיקריות לאכילה רגשית?
החיבור אוטומטי, בין רגש לאוכל. (הכוונה אוטומטי שאין כמעט עצירה וחשיבה).
הקשר המשמעותי והדוק מתחיל להיווצר כבר בינקות. בזמן האכלת התינוק.
נתינת המזון מקבלת משמעות רחבה הרבה יותר מרק הזנה פיזית היות ויש בה גם חום, אהבה, נחמה, תשומת לב ועוד. כל אלו ועוד מעניקים לאוכל תפקיד כפול כמענה פיזי ובמקביל גם כמענה רגשי.
מצב זה ממשיך לאורך כל החיים. תנסי להיזכר במצבים מהילדות שלך... קיבלת מכה, נעלבת, התעצבנת... להורים שלנו היה קשה לראות את זה ומתוך אהבתם ורצון לגונן עליך הם ישר השתיקו את הכאב ואמרו לנו לא נורא: "אל תבכי חמודה, לא קרה כלום, קחי.... משהו מתוק – "פיצוי".
החיבור לרגש בא לידי ביטוי גם ב"הצלחות" – למשל כשתסימי את הארוחה תקבלי פרס – קינוח.
אירועים שמחים חוגגים ב...ארוחה טובה.
כלומר המזון מקושר למגוון רחב של סיטואציות, ומשמש במגוון תפקידים ביניהן: כאב, עידוד, פרס.
כך, אנחנו מתבגרות וכשכואב לנו אנחנו כבר לא בוכות, אלא לוקחות משהו לטשטש את הרגשות (מתוק או מלוח) מכל הבא ליד.
בנוסף תחושת האוכל מסיטה את הגוף מלהרגיש. אנחנו מתעסקות באוכל ולא ברגש.
למה אני מתכוונת? שאנחנו מעמיסים על הגוף עד כדי כך שהפוקוס של מערכת העצבים עוברת למערכת העיכול, וזה "מצליח" לייצר שקט.. אבל זה שקט זמני שאחרי קצת זמן מתגבר על :משכך הכאבים" שסיפקנו לעצמנו וככזה שלא פותר את הבעיה אלא מרדים אותה לרגע ואז היא צצה שוב.
מנגנון של אכילה רגשית
כשאני עצובה או כשעולה רגש אחר כמו כעס, שעמום, מבוכה, מתח, דאגות... האוטומט שלי זה ללכת ל"מקרר. דבר דומה עשוי לקרות כשאני שמחה. בקיצור, כל רגש לוקח אותי לאוכל... ואז אני מתחרטת וכועסת על עצמי שאכלתי, ואוכלת עוד יותר עד שאני מרגישה מלאה.
נשמע מוכר?
• התגובה האוטומטית שמחברת בין רגש לאכילה
• חרטה, רגשות אשם, כעס שמובילים לעיתים קרובות לאכילה נוספת
מהן הבעיות המובילות של האכילה הרגשית?
אכילה רגשית גורמת ב 88% מהמקרים לאכילה מופרזת אשר תוביל להשמנה יתר.
אני לא צריכה לפרט לכם את הבעייתיות של עודף משקל... (מבחינת הבריאות, ההרגשה, הדימוי, האנרגיה הנמוכה ועוד).
אכילה הרגשית, לא רק שגורמת להשמנה היא גם לא באמת נותנת לנו את המענה הנחוץ ובמקרים רבים אפילו להיפך: היא מובילה אותנו לתסכול, לרגשות אשמה למצב בראותי לא תקין, כבדות כעס...
לאורך השנים נחשפנו לביטוי: "אוכל מנחם". ואם תעצרו תחשבו על זה מגוחך, משום שכל מה שמציע האוכל הזה מתבטא בעיקר בשלל קלוריות ובעלייה במשקל. והוא בטח לא נותן לנו תחושה טובה אמיתית. אולי רק לרגע, אבל לא מעבר לכך.
איך תתמודדי עם אכילה רגשית?
כשתיגשי לטפל באכילה רגשית חשוב להבין שהאוכל הוא רק הסימפטומים של טשטוש הרגשות. בעצם השיח צריך להיות על הרגשות שלך.
כל הלקוחות שלי יודעות שאני לא מתחילה לטפל באכילה רגשית עד שהגוף לא מאוזן פיזיולוגית בצורה נכונה.
רק בשלב השני הן מתחילות "לפתוח את הלב" וביחד אנו נותנים מענה לאכילה הרגשית אשר כתוצאה מכך מופחתת, מצטמצמת ומפנה את מקומה להזנה נכונה של הגוף ואיזון הורמונלי תקין וזה סופר חשוב.
תוכנית פעולה ראשונית
תנסי לשאול את עצמך מה קורה לך? מה גורם לכך שאת מרגישה רגשות שלא נעימים לך?
כיצד את מנהלת את הרגשות שלך?
כעת, צרי לעצמך רשימה של אפשרויות – מה אני עושה כשאני מרגיש/ה X...
רק רעיונות ואפשרויות. צרי לעצמך את הרשימה האישית שלך. למשל: לנגן, לשמוע מוזיקה, לצאת לסיבוב אולי עם הכלב, לקרוא, להתקלח, להתקשר לחבר, ויש מי שייבחר לצייר, לנשום...
חשוב לי שתביני שכמעט אי אפשר להימנע באופן מוחלט ממעורבות של רגש ואכילה ולכן המטרה היא לצמצם את משך האכילה הרגשית ואת התדירות שלה.
כשאת נמצאת ב"התקף", באותו רגע מאד קשה לעשות בחירות ועצירה ולחשוב על הדברים ולכן אני מלמד את הלקוחות שלי:
זיהית שאת בסיטואציה רגשית?
תשתי 2 כוסות מים או אכלי מלפפון/גזר ורק אז (אם עדיין קיים הצורך) להגיד שהם הולכות לאכול עוגה/גלידה/חטיף גרעינים לא משנה מה.
כלומר נסי להרגיל את הגוף ששתיית המים תהיה הרגל לפני כל דבר שלא מתוכנן.
מה תגלי? תגלי שאז מתרחש פלא ושהאכילה רהגשית מצטמצמת, המשקל יורד ואנחנו חוות תחושת מסוגלות ובטחון עצמי.
כדי להיות בתחושה הזאת צריך לתרגל ולתרגל וכאן אני מזמינה אותך... לפעול ולשנות את איכות החיים שלך לטובה.
אשמח שתשתפו את הקבוצה ברשימת האפשריות והרעיונות שלכן לתגובות במצבי האכילה הרגשית.






